|
הפעילות הבינ"ל לפתרון המשבר בסוריה
|
|
לרוסיה היה עניין להעתיק את מוקד העימות בינה לבין המערב מאוקראינה למזה"ת ולהסתייע בהשפעתה בסוריה ע"מ להביא להקלה בסנקציות הכלכליות המעיקות, שהושתו עליה בגין מדיניותה באוקראינה, וליצור רקע לפתרון משולב-מקביל לשני הסכסוכים. בהקשר זה צפויה רוסיה להיתקל בקשיים לא מעטים בדרכה לגבש פתרון למשבר בסוריה, הן במישור הצבאי והן במישור המדיני
|
|
|
|
|
ההימור המוצלח של ארדואן והיום שאחרי
|
|
החזרה המרשימה בבחירות נובמבר 2015 על ההישג שרשמה מפלגתו של ארדואן בבחירות 2011, אז גם זכתה מפלגת הצדק והפיתוח לכמעט 50% מקולות הבוחרים, משקפת את מגמת ההצלחה האלקטורלית המתמשכת של המפלגה מאז הקמתה. ההימור של ארדואן הצליח ואף הפתיע את תומכיו * מבחינת היחסים עם ישראל, היציבות הפוליטית בטורקיה הינה תנאי הכרחי, אם כי לא מספיק, להתקדמות בתהליך שיקום היחסים בין המדינות
|
|
|
|
|
התנגדות אבו מאזן: משמעויות אסטרטגיות
|
|
ניתן לראות במדיניותו של אבו מאזן עדות לחתירה להקמת מדינה פלשתינית עצמאית על בסיס גבולות 1967, שבה לא ישכנו יהודים, ולצדה ישראל כמדינה דו-לאומית, יהודית-פלשתינית, שבה "המיעוט" הפלשתיני ילך ויתחזק
|
|
|
|
|
ישראל אינה מוכנה לשעת חרום?
|
|
דוח המבקר החדש מבקר את הממשלה ביחס לשורה ארוכה של מחדלים קשים בתחום ההיערכות לחרום * רק שינוי תודעתי - בציבור, בממשלה, בצה"ל וברשויות המקומיות - יאפשר להציב את נושא ההיערכות לחרום במקום הראוי לו. אפשרות אחרת היא, כמובן, להמתין לאסון המוני רב נפגעים ועתיר נזק, שלמזלנו לא קרה עד עתה, ורק אז להתחיל להפיק לקחים ולייצר שינוי בתמונת ההיערכות
|
|
|
|
|
על ספורט ופוליטיקה
|
|
הוויכוח עם ערב הסעודית חשף את השניות בעמדתם של הפלשתינים בנושא הנורמליזציה עם ישראל, ומעבר לכך, בשאלת ההפרדה בין ספורט ופוליטיקה * פיפ"א מאיימת בצעדי ענישה נגד נבחרת ערב הסעודית אם תמאן להופיע למשחק שאמור להיערך לבסוף ב-5 בנובמבר בא-ראם - יש לחכות ולראות אם יהיה בהם די כדי לשנות את עמדתה בנושא
|
|
|
|
|
סיכוי קלוש ביותר ליישום היוזמה
|
|
ראש הממשלה נתניהו שוקל לשלול תושבות מפלשתינים המתגוררים מעבר לגדר במזרח ירושלים * לשם שלילה גורפת של זכויות מתושבי מזרח ירושלים נדרשת בחינה מעמיקה ופרטנית יותר של האמצעים והנסיבות, בהתבסס על המסגרת החוקית
|
|
|
|
|
שנה אחת לדאעש בחצי האי סיני במצרים
|
|
שלושה שינויים ניכרים במיליטנטיות של אנסר בית אל מקדס בסיני * לראשונה, האוכלוסייה המקומית זקוקה למדינה, כדי שזו תגן עליה מפני האלימות המקומית. כדי לנצל הזדמנות זו, חייב הממשל המצרי לעשות יותר ממה שעשה במערכה הצבאית שניהל עד לאחרונה * צה"ל מצדו מתכונן לאפשרות שהארגון יתקוף מעבר לגבול, כשהוא מכוון לאזרחים ישראלים בערים או לעמדות צבאיות של ישראל
|
|
|
|
|
ומה עם הציבור הערבי?
|
|
גלישת אלימות למגזר הערבי בישראל על-רקע התערערות המצב הביטחוני בשטחים ובי-ם אינה בבחינת חידוש. מבחינת רבים מהערבים בישראל, מאחורי היחסים הבעייתיים הללו נמצאות כוונה ופעולה ממסדית להדיר אותם מהמרחב התרבותי והפוליטי של המדינה, המוצגת על-ידי הרוב, כ"מדינה יהודית דמוקרטית"
|
|
|
|
|
|
|
המהלך הרוסי - וההזדמנות של ישראל
|
|
המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה מציבה את ישראל מול מציאות המאפשרת ואולי אף המחייבת אותה להגדיר מחדש את יעדיה ואת כללי המשחק מול גורמי הכוח השונים באזור, ובראשם אירן ומשטרו של אסד
|
|
|
|
|
האסטרטגיה של דאעש במרחב הסייבר
|
|
מהו מודל ההצלחה של דאעש - ארגון שהשתלט כאמור על אזורים גאוגרפיים רבים, ותופס מקום מרכזי בתודעה הציבורית ברחבי העולם * וגם: הערכת האסטרטגיה הייחודית של הארגון, המשַלבת שני מרכיבים מרכזיים הקשורים ביניהם: שימוש נרחב במדיה החברתית מצד אחד ואכזריות קיצונית ומוחצנת מצד שני
|
|
|
|
|
פרידה מסוריה, פרידה מסייקס-פיקו
|
|
הסכם סייקס-פיקו גזר את הלבנט למדינות לאום לפני כמאה שנים, בתהליך שלא הצטיין בזיקה הדוקה לזהויות ולהגיונות דמוגרפיים. הגיעה שעת הפרידה ממנו, לפחות בסוריה. המציאות כבר עשתה זאת. עתה הגיע תורם של המדינאים
|
|
|
|
|
הסלמה בזירה הפלשתינית: משמעויות והמלצות
|
|
בשלב הנוכחי אין מדובר באנתיפאדה במובן המוכר, אולם ההסלמה הנוכחית, המלווה בהתפוררות הסדר המוסדי ברשות הפלשתינית, טומנת בחובה זרעי התדרדרות ואובדן שליטה. על כן היא מחייבת מענה ישראלי ישיר ועקיף, מיידי ומתמשך, פומבי ושאינו מוצהר
|
|
|
|
|
רוסיה מתערבת בסוריה: כללי המשחק השתנו?
|
|
המעורבות הרוסית במשבר בסוריה מהווה מעצב אסטרטגי חדש במערכת המזרח תיכונית ובמערכת הבינלאומית. למהלך זה תהיינה השלכות ניכרות הן על מאזן הכוחות והיריבויות במלחמת האזרחים בסוריה והן מבחינת המאבק בין המעצמות על ההשפעה בעולם * וגם: מהן המשמעויות לישראל
|
|
|
|
|
"טרור הבודדים": נקודת מבט תקשורתית
|
|
כדי להתמודד עם המשמעות של פיגועי הטרור ה"בודדים" יש למצוא איזון בין תגובה תקשורתית אינטנסיבית לכל אירוע, שאפשר שתיצור לחץ על מקבלי החלטות לנקוט פעולה חריפה יותר מכפי שהיא כיום ואולי כך לתרום למעגל הסלמה, לבין הסתגלות לשגרת חיים של פיגועים יום-יומיים בזירת הסכסוך
|
|
|
|
|
עת לעיצוב כללי משחק חדשים בסוריה
|
|
הטרגדיה הסורית מורכבת מהעובדה שמשטר אסד ו'המדינה האיסלאמית' מנקזים את שני מעגלי העימות בעולם הערבי-המוסלמי: 1. המעגל הבין-עדתי, בין המחנה הסוני, המובל ע"י ערב הסעודית, לבין המחנה השיעי, המובל ע"י אירן; 2. מעגל היריבויות בתוך המחנה הסוני כולל 3 קודקודים מרכזיים - המדינות 'הפרגמטיות', השחקנים הסלפיים-ג'יהאדיים ותנועת האחים המוסלמים
|
|
|
|
|
הסלמה בי-ם: בין מאמצי ייצוב למאמצי עיצוב
|
|
המשבר הנמשך כבר כמה חודשים שהחריף לאחרונה, ואשר לא בהכרח הגיע לשיאו, מחייב גיבוש יוזמה ואסטרטגיה כוללת, לא תגובתיות וכיבוי שריפות בלבד. האסטרטגיה הכוללת צריכה לאפשר איזון מורכב בין מאמצי ייצוב לבין מאמצי עיצוב
|
|
|
|
|
משבר הפליטים והשלכותיו
|
|
בעקבות הגלים של מבקשי המקלט נקלע האיחוד האירופי למשבר זהות עמוק * היעדר סולידריות ונכונות לשאת בנטל מבליט את חילוקי הדעות העמוקים בין חברות האיחוד, הנובעים משונות תרבותית, פוליטית, כלכלית והיסטורית ביניהן, שעליה הן מתקשות להתגבר בשעת משבר
|
|
|
|
|
העימות בתימן: דוגמה למגבלות הכוח של אירן
|
|
עד לפני מספר חודשים תימן נראתה כסיפור הצלחה נוסף של אירן אבל נכון לימים אלה תמונת המצב השתנתה * יש שתי דרכים להתבונן במצבה הנוכחי של אירן. האחת - זו המקובלת - ראייתה כיישות מתפשטת, המרחיבה את השפעתה ושליטתה במדינות באזור. השנייה - להתבונן באירן כיישות מתגוננת, שמנסה להגן על האינטרסים של העדה השיעית, שהיא מיעוט במזה"ת
|
|
|
|
|
מאמצי הפיוס של רוסיה בסוריה
|
|
לאחרונה מתרבים הדיווחים על כך שרוסיה מתכוונת להגביר מעורבותה במתרחש בסוריה, בהמשך לתמיכתה בשלטון אסד וגם כדי לבלום את סכנת ההתפשטות של 'המדינה האיסלאמית'. במקביל, עלו שמועות כי רוסיה רוקמת הבנות רחבות עם מספר שחקנים מעורבים, במסגרתן תהא מוכנה "לשלם" בכיסאו של אסד (אולי אף לארח אותו בקביעות במוסקבה), אך לא תסכים להפלת המשטר הקיים ולדומיננטיות העלאווית במערכת השלטונית בסוריה
|
|
|
|
|
התפטרות מחמוד עבאס - מה השתנה?
|
|
ההתפתחויות האחרונות ברשות ובאש"פ, בין אם הן אותנטיות ובין אם הן בחזקת תכסיס פוליטי, מעידות על משבר עמוק בזירה הפלשתינית, שהוא תוצאה של תהליכי התפוררות ואובדן לגיטימציה מתמשך של ההנהגה הפלשתינית * ישראל אינה יכולה להתעלם מהמשבר, למרות שלא נכון יהיה מבחינתה לנסות ולהתערב בו באופן ישיר
|
|
|
|
|
בסבך ירידת מחירי הנפט והטלטלה האזורית
|
|
ייחודו של השפל הנוכחי בשוק הנפט הוא בהתרחשותו בעיצומה של הטלטלה במזה"ת. שילוב גורמים זה בעייתי למשטרים המלוכניים במפרץ, ויותר מכך למדינות שכלכלתן קשורה בהם
|
|
|
|
|
הודו נמנעה; יחסינו לאן?
|
|
ישראל תיאלץ כנראה להסתפק בתמיכה לא-עקבית של הודו בסוגיות השנויות במחלוקת, במקביל לדינמיקה המשתנה. ממשלתו של מודי מציעה לישראל הזדמנות לקשרים הדוקים יותר בין שתי המדינות, הודות להיותה מאופיינת במטען אידיאולוגי מינימלי שיפריע לכך
|
|
|
|
|
רכיב הלגיטימציה הבינ"ל בביטחון הלאומי
|
|
במסמך אסטרטגיית צה"ל מובהר כי לגיטימציה בינלאומית היא רכיב חיוני בביטחון הלאומי * ראוי שהבנה זו תתורגם לאמירות ולמעשים ברורים כלפי פנים וכלפי חוץ, הן על-ידי מפקדי הצבא והן על-ידי הדרג המדיני
|
|
|
|
|
האמנם מתקיים מו"מ עם חמאס?
|
|
ספק רב האם ממשלת ישראל הנוכחית מסוגלת לשנות את התפיסה הבסיסית שלה מול חמאס, המבוססת על ניהול הסכסוך ולא על ניסיון להתקרב ליישובו * לכן לא קיימת נכונות להגיע להסכם ארוך טווח - המכונה על-ידי הפלשתינים "הודנה" - עם חמאס, ולשלם את מחיריו * הניסיון להעמיק את ההבנות עם חמאס כנראה יימשך, אבל סיכויי הצלחתו אינם ברורים
|
|
|
|
